בשנת 1971 התעורר הצורך לבדוק את נושא הקשישים בעיר, כעובד סוציאלי קהילתי, ערכתי סקר בקרב קשישי העיר, ורשמנו כ-1800 בתי אב.

לשם עריכת הסקר גייסתי תלמידות מסמינר גבעת וושינגטון, שעברו מבית לבית ומלאו שאלון שבין היתר נשאלו השאלות הבאות: האם יש מים חמים, האם יש מקרר בבית, רדיו, מצב מגורים, שכירות, פרטי, או דיור ציבורי? שאלות שהיום מי יכירם.

ב1971 הקמתי את האגודה למען הקשיש, כאגודה עותומנית ששימשה כגוף מסנגר ומקדם את צרכי הקשיש בעיר, ולאחר פרישתי מעיריית אשדוד, המשכתי כחבר באגודה זה 50 שנה.

 

רקע היסטורי

העמותה נוסדה ב1971, כתובת העמותה הייתה ברחוב המעפילים 35 אשדוד, ומטרתה הייתה, אחזקת מועדונים לקשישים, פעילות חברתית ותעסוקתית,שמה של העמותה "האגודה למען הקשיש והפנסיונר אשדוד"

חברי העמותה היו אישי ציבור, קבלנים בנקאים ועוד.

יו"ר האגודה היה מר יצחק כהן ז"ל שהיה מפקח במשרד הסעד, ולכן היה שיתוף פעולה פורה באותה תקופה, והעברתי תקציבים לאגודה, ולקדם נושאים שונים.

לאחר יצחק כהן ז"ל מונה מר מרדכי פרידמן ז"ל ושיתופי הפעולה התרחבו בין האגודה לבין המחלקה לשירותים סוציאליים, שאני הייתי מנהלה. לאחר מר פרידמן ז"ל נכנסה לתפקיד הגב׳ שרה לוין.

בשנת 1995 בוצע שינוי שם ונרשמה האגודה למען הקשיש אשדוד, בתקופה זו התרחבו שיתופי הפעולה בין האגודה לבין שירותי הרווחה קהילה ובריאות שבראשותי, ובעיקר פעלנו במשותף להקמת מרכז יום לקשישים, גב׳ שרה לוין עמלה להצלחת מרכז היום. לאחר פרישתה של גב׳ שרה לוין נבחר לשמש מר עוזי אריאלי כיו"ר האגודה, ואני שימשתי כסגנו. בתקופתו התרחבה פעילות האגודה והיא שמשה כזרוע ביצועי למנהל שירותים חברתיים בתחום ילדים ונוער, מניעת אלימות מועדוניות ושירותים רבים נוספים. היקף התקציב היה 30 מליון שקל, מספר העובדים באגודה הגיע ל350 במגוון תחומים, כגון עובדים סוציאליים וכו׳.

האגודה שימשה כמעסיקה של העובדים וכארגון להעברת תקציבים לפרוייקטים השונים שהיא הפעילה  על עבודה זו קיבלה האגודה כ5% תקורה. עקב הסכומים הגבוהים היה חובה להוציא מכרז לתפעול הפרוייקטים, המכרז נתקל בקשיים והעירייה החליטה להעביר את הנושא לחברה העירונית.

מאז חלו שינויים  במדיניות האגודה, ועברנו להיות לגוף המפעיל שירותים באופן ישיר.